הגנת בית מגורים

ככלל, נכסים השייכים לחייב – כספים, זכויות וכל נכס 'בר מימוש' אחר – דינם שהם מוקנים לקופת הנשייה – כלומר "נלקחים מידיו של החייב".  הסוגייה המרתקת ביותר שנוגעת לנכסי החייב עוסקת בנכסי מקרקעין השייכים לחייב ובתוך כך – בית מגוריו של החייב.

סעיף 229 לחוק חדלות פירעון מסדיר את סוגיית "הגנת בית מגורים" ומפרט כיצד יש לנהוג במקרקעין של החייב "המשמשים, כולם או חלקם, למגורי החייב". (סעיף 229(א)).

ראשית, הדין מורה כי לא יימכר בית מגוריו של החייב אלא באישורו של ביהמ"ש. החוק אף מרחיב כי ביהמ"ש לא יורה על מכירת דירת המגורים אלא רק לאחר שקיים דיון בסוגיה ולאחר ששמע את טענותיו של החייב ושל הנושים.

חשוב לציין כי המחוקק שם לנגד עיניו שיקולים נוספים בבואו לבחון את שאלת מכירת בית מגוריו של החייב ובכלל זה דן: 1. בתועלת שתצמח לנושים ממכירת זכויותיו של החייב אל מול הנזק שעלול להיגרם, כאשר כאן נכנסים במארג השיקולים: מצבם הבריאותי וכן כגילם של החייב ויתר בני המשפחה הגרים עמו. כלומר ביהמ"ש מבצע איזון בין כל אותם נסיבות שפורטו לעיל, כאשר שמאות שמבוצעת עבור הנכס מגלמת בתוכה את התועלת הכלכלית שיש במימוש הנכס.

משכך, מתחייב ניתוח מעמיק של מארג הזכויות בנכס, מצבו של הנכס ומעל הכל –  שוויו, כאשר רק לאחר הבנת התמונה הכוללת ניתן להבין יותר לעומק את הסיכויים והכדאיות בדבר מימוש הנכס.

המחוקק ער לנזק שעלול להיגרם לחייב ולבני משפחתו ומורה לשים לנגד עיניו את השיקול לפיו "אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה ביחיד פחותה";

אחד מהשיקולים המרכזיים שביהמ"ש שוקל עניינו ב"דיור חלוף" – סעיף 229(ג) (3) מסדיר נושא זה להלן: "ליחיד ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה שיקבע בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (ד) של מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם".

כלומר, ביהמ"ש צריך להשתכנע שחייב יכול לממן לעצמו מקום מגורים חלופי שעונה לצרכיו או כי שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה שיקבע בית המשפט כאשר כאן רשאי ביהמ"ש לאפשר לחייב, בכפוף לבחינת נתונים כמו: גיל החייב ובני משפחתו, מצבו הבריאותי והנסיבות,  לשכור דירה המתאימה לצרכיו לפרק זמן של עד 4 שנים (48 חודשים). לא  למותר לציין כי דיור חלוף זה שמועמד ליחיד מהווה פקטור משמעותי נוסף במארג השיקולים ששוקל ביהמ"ש בבואו להחליט האם לממש את בית מגוריו של החייב.