חדלות פירעון והוצאה לפועל

חייבים בהוצאה לפועל אשר מעוניינים למחוק את מרבית חובותיהם רשאים להגיש בקשה במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 ובכך להביא להסדרה ופירעונם של כלל חובותיהם.

אם סכום החובות הינו מתחת ל-150,000 ₪ – ההליך יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל בה קיים מסלול חדלות פירעון במחוז שבו נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל של החייב או במחוז שבו מתגורר החייב או מנהל את עסקיו. חשוב להדגיש כי ההליך יתנהל בפני רשם הוצאה לפועל ייעודי להליכי חדלות פירעון.

במסגרת זאת יתחיל ניסיון לגבש הסדר תשלומים בין החייב לבין הנושים. רשם ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה רשאי להעביר את ניהולו של הליך חדלות הפירעון לידי הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ובית משפט השלום.

אם סכום החובות הינו גבוה מ-150,000 ₪ – ההליך ינוהל על ידי הממונה ובית המשפט המוסמך לדון בהליכים אלו הוא בית משפט השלום עפ"י כתובת מגוריו של החייב או במקום בו הוא מנהל את עסקיו. הצו לפתיחת הליכים ניתן על ידי הממונה בעצמו, והוא גם הגוף אשר מגיש את הדו"ח לשיקום כלכלי ("ההפטר").

בקשת נושה למתן לפתיחת הליכים – מה זה אומר? נושה, למשל בנק, שפועל מול חייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל, לעיתים אף במשך שנים, ומשוכנע שהליכים אלה לא מסייעים לו להיפרע מהחייב צורה יעילה רשאי לפנות במסגרת הליך לפי חוק חדלות פירעון ומבקש כי כנגד החייב יינתן צו פתיחת הליכים – כל עוד הנושה עומד במסגרת החזקות הקבועות בוק. למעשה זה ממש כמו להכריז על חייב כפושט רגל. לאחר הגשת הבקשה לצו על ידי הנושה, וככל והתנגדותו של החייב למתן הצו לא מתקבלת, ביהמ"ש או לשכת ההוצאה לפועל נותנים צו לפתיחת הליכים כך שכל מסכת חובותיו של החייב יוצאים ממחוזות ההוצאה לפועל ועוברים למסגרת הנורמטיבית של חוק חדלות פירעון וכל זאת תחת השרביט של הממונה על חדלות פירעון. למעשה אופיו של ההליך כאמור כמעט זהה להליך שמתחיל לפי בקשה יזומה מצדו של החייב. חשוב להזכיר במסגרת ההליך על החייב לשתף פעולה, להגיש דוחו"ת ולשלם סכום חודשי כפי שנקבע על ידי הממונה עד לקביעת תכנית שיקום כלכלית לחייב ככל והחייב יעמוד בהוראות הצו.

התנגדות לביצוע שטר – מה זה אומר? אם הגשתם שיק לביצוע בהוצאה לפועל – למשל כתוצאה מהפרת התחייבות של שוכר אשר לו אתם משכירים את הנכס. במרבית המקרים עצם ביצוע השיק יביא לגבייה של השיק דרך לשכת ההוצאה לפועל.

אולם, מה הדין כאשר אותו שוכר טוען שיש לו טענות כנגד החיוב או כנגד השטר? במקרה כזה הוא צפוי להגיש התנגדות – מה שקרוי בשפה ההוצאה לפועל "התנגדות לביצוע שטר". שם החייב יפרט בתצהיר את כלל טענותיו, מדוע לשיטתו אין לחייב אותו בערך השטר, למשל בשל זיוף, כישלון תמורה או טענות לפיהן כבר פרע את החוב.

מהלך כזה מצדו של החייב יביא לקיום דיון בבית המשפט שם יתברר האם לחייב טענות הגנה טובות בכדי שבית המשפט יסכים לפתוח את שעריו לקיום הדיון. חשוב לזכור: אין זה אומר שביהמ"ש יקבל בהכרח את הטענות אלא מדובר בהליך בו רשאי החייב לקיים הליך לבירור הטענות בהליך אזרחי רגיל.

במרבית המקרים כבר במהלך קיום הדיון בהתנגדות ולעיתים על פי המלצת ביהמ"ש מגיעים הצדדים לפשרה כספית מסוימת, בין היתר כי עלות קיום הליכים מסוג זה גבוה מעצם החוב או שלא ניתן להוכיח את הטענות על אף שהועלו – למשל אחיזה כשורה בשיק או טענת בגין כישלון תמורה או כישלון תמורה חלקי.